זה הזמן לצמוח
אורי החליט לחזור לנהל את משרד רואי החשבון, שלמה חיפש מקורות כוח ועידוד והפך את התחביב לעסק משפחתי קטן, מאיר החליט לנסוע עם הנכדים לטיול באיסלנד ואורי חזרה לאהבה הגדולה שלה – לרכוב על סוסים.
ארבעה חולים בסרטן ריאה שבחרו לחיות, לגדול ולצמוח למרות המחלה.
אני נהנה לחוות חוויות ולראות עולם, להעריך כל רגע בחיים" – מאיר רקוץ
הצילום הוא העיסוק שמאיר רקוץ (71) נעזר בו בכדי לבטא את עצמו "צילום הוא עבורי דרך לשלב את הרצון שלי, שתמיד היה קיים, לייצר אומנות ובו בזמן גם לספר על ההתמודדות שלי", מספר מאיר. "בתערוכות שהצגתי עסקתי ביחסי מטפל-מטופל והמחלה שביניהם, בנושא הזמן, זה שעבר וזה שנותר, נושא מרכזי בחייו של כל אדם שמתמודד עם מחלת הסרטן". לפני כאחד עשרה שנים אובחן רקוץ כחולה בסרטן ריאה. "כעובד מדינה עברנו בדיקות סקר שגרתיות שכללו צילום חזה רגיל", נזכר מאיר. "כמה שנים קודם לכן נפטר אבי מסרטן ריאה ועל אף שאינני מעשן, ביקשתי מהרופאה להרחיב את הבדיקה לבדיקת CT, אך זו טענה שלא ניתן לעשות זאת". למחרת כשהגיע הפענוח לצילום כלה חשד שיש נגע באחת הריאות של מאיר. רקוץ נשלח לבדיקת ה-CT שביקש יום קודם וכן לביופסיה של הנגע על מנת להעריך האם מדובר בגידול ממאיר ועד כמה המחלה מפושטת בגוף.
מאיר הוא רופא שיניים בהכשרתו ולכן הבין היטב את משמעות תוצאות הבדיקות. "הייתי מנהל היחידה לרפואת שיניים בבית החולים שיבא ובמסגרת התפקיד טיפלתי בחולים רבים, בין היתר גם בחולי סרטן ולכן העולם הזה לא היה זר לי", הוא נזכר.
לאחר שלושה ימים הגיעו הממצאים שהעידו על גידול באונה העליונה של הריאה הימנית "נותחתי שבוע אח"כ והגידול הוסר יחד עם האונה כולה", מספר מאיר, "בתחילה לא שיתפתי את המשפחה כדי לא להדאיג אותם, אבל לאחר מכן היה זה כבר בלתי נמנע שלא לספר להם. הם כעסו שלא שיתפתי אותם מרגע האבחון ושעברתי את התהליך לבדי. מאותו הרגע, הגישה שלי השתנתה והם הפכו לשותפים מלאים במסע הזה". לאחר הניתוח שעבר מאיר, לא נמצאה עדות למחלה ולא היה צורך בטיפול תרופתי נוסף
כשנה לאחר מכן, הקים רקוץ קבוצת תמיכה לחולי סרטן ריאה בשיבא. "הניסיון בהתמודדות עם המחלה שלי ובהתמודדות עם המחלה של אבי הביא אותי למסקנה שתמיכה בחולים על ידי אנשים שחווים את אותו התהליך, מסייע להם מאוד", מספר מאיר. לפני כחמש שנים באחת מבדיקות הסי-טי התקופתיות, הבחינו הרופאים בחזרה של המחלה, "בבדיקה ראו גרורות מפושטות בשתי הריאות והתחלתי לקבל טיפול בתרופות ביולוגיות תחת מחקר.
על אף הטיפולים שהוא קיבל, מאיר המשיך לצלם ולטייל בעולם עד לתקופת הקורונה. "אני נהנה לחוות חוויות ולראות עולם, להעריך כל רגע בחיים". מאיר מספר שאת התשוקה לצילום הוא מעביר גם לנכדיו "לפני שנה נסעתי עם שניים מנכדיי בני השמונה והעשר לטיול באיסלנד כטיול בר/בת מצוה מוקדם והפקדתי בידיהם מצלמות. ביקשתי שיתעדו את הטיול מנקודת המבט שלהם", הוא מספר. "הצילום נותן לי אסקפיזם ויכולת להעביר את החוויות שאני עובר בדרכים אומנותיות , וזו חוויה מעצימה" .
"השיחות עם הלקוחות נתנו לי כוחות להמשיך ולהילחם" – אורי אייס
לפני כשלוש שנים חלה אורי איס (69) בעל משרד לראיית חשבון מהרצליה בסרטן הריאה. אך למרות המחלה, אורי לא ויתר לרגע על הרצון לקיים שגרה רגילה. "גם אחרי האבחון והטיפולים, המשכתי לעבוד ולהנות מבילוי עם משפחתי ועם ששת נכדיי", הוא מעיד. "היה לי חשוב לבלות איתם זמן איכות. זה נתן לי המון כוחות להמשיך".
מחלת הסרטן התגלתה אצל אורי במקרה. "לא הצלחתי להירדם במשך כמה לילות וזה הטריד אותי, מפני שלרוב אני נרדם בקלות", הוא מספר. טרוד ותשוש הלך אורי לייעוץ רפואי. "לאחר שבדיקות הדם שלי חזרו תקינות, נשאלתי על ידי הרופאה האם יש משהו שמטריד אותי", נזכר אורי, " אני עניתי – להפך. אין שום דבר שמטריד אותי". לאחר שלא הצליח להירדם לילה נוסף, חזר אורי אל הרופאה. "היא שלחה אותי לבדיקות נוספות ולאולטרה-סאונד בטן", הוא מספר. בבדיקה התגלה גידול בשלפוחית השתן. "כבר מהתיאור של הטכנאית שביצעה את הבדיקה, הבנתי שזה סרטן. היא אמרה שזהו גוש עם גבולות לא ברורים", נזכר אורי.
"אני אדם אופטימי מטבעי, והייתי משוכנע שאתגבר. אני מכיר חברים שחלו בסרטן והחלימו, וזה נתן לי הרבה כוחות". כחלק מהפרוטוקול הרפואי נשלח אורי לצילום חזה. "מיד כשסיימתי את הבדיקה, הטכנאי אמר לי להתקשר בדחיפות לרופאה שלי, משום שאני סובל מדלקת ריאות חריפה, על אף שהרגשתי טוב". לאחר מספר ימים שבהם טופל באנטיביוטיקה, הגיע אורי לבדיקת סי-טי, שם נראה ממצא מדאיג בחלק התחתון של הריאות. "הבנתי מיד שמדובר בסרטן", הוא מעיד. לאחר בדיקת MRI התברר שהסרטן בשלב 4 והוא מפושט בגוף וישנן גם גרורות במוח. "עישנתי המון שנים בעבר. כמעט שלוש קופסאות ביום. ידעתי שסרטן ריאה היא מחלה קשה, אך החלטתי להישאר אופטימי", מספר אורי.
אורי קיבל תרופה ביולוגית מתאימה לחולים עם מוטציית ALK. "בתקופת מחלה עקב גרורות שנמצאו במוח, קיבלתי סטרואידים ועליתי במשקל מאוד והייתי חלש. המצב הגופני שלי לא היה טוב". יחד עם זאת, אורי החליט לאחר שהתאושש לחזור לעבודתו. "בהתחלה אנשים המליצו לי לא לספר ללקוחות במשרד כי הם יברחו, אבל החלטתי בכל זאת לספר להם מפני שבמקצוע שלי, אמון הוא דבר חשוב". לשמחתו של אורי, קרה בדיוק להיפך. "אף לקוח לא עזב, הם מחזקים אותי ומבקשים שאשמור על עצמי. אני שואב מעבודה הרבה מאוד כוחות". אורי מספר על החשיבות של החזרה לשגרה: "כשלא עבדתי הייתי חסר אונים. דווקא הנסיעה למשרד, המגע עם האנשים והשיחות עם הלקוחות החזירו לי כוחות להמשיך ולהילחם".
"כשאני עולה על הסוס ומתחברת לתנועות, אני שוכחת מכל הצרות" – אורי בן דוב
"המקום הבטוח שלי, בו יכולתי להירגע היה הרכיבה על סוסים", מספרת אוֹרי בן-דוב (62) שחלתה לפני חצי שנה בסרטן ריאה. "יש חיבור פיזי וריגשי עם בעל חיים חכם. כשאתה עולה על הסוס ומתחבר לתנועתו, אתה שוכח את כל צרותייך. כל יום שבו שאני מצליחה לעלות על הסוס ולרכב, נותן לי אנרגיה לשבוע שלם שבו אנצח כל משימה שאתקל בה".
בן-דוב מעידה שעישנה במשך יותר משלושים שנה עד שלפני תשע שנים החליטה להיגמל. "הייתי מעשנת המון, סיגריה אחרי סיגריה", היא מספרת, "בשלב מסוים החלטתי להיגמל והרגשתי שזה עושה לי טוב". לפני כחצי שנה החלה להרגיש כאבי ברכיים משונים. "אני עוסקת בספורט וברכיבה על סוסים והרגשתי בעבר כאבי ברכיים, אך הכאבים האלו היו שונים ואחרים מכל מה שהרגשתי", היא מעידה. לאחר מספר שבועות בהם הכאבים הלכו והחריפו, ניגשה אורי לרופא על מנת לנסות לטפל בבעיה. "נשלחתי לבדיקות שגרתיות, לא הייתי מודאגת כל כך. רציתי בעיקר לחזור כמה שיותר מהר לשגרה".
כמה ימים לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקות, התבקשה אורי לבצע צילום חזה ובדיקת פט סי-טי מאחר והתגלה ממצא חשוד בריאה. "הבנתי מיד שיש לי גידול סרטני, ושלמעשה הבדיקות נועדו על מנת להעריך האם נשלחו גרורות לאיברים נוספים", היא נזכרת. למרבה הצער, התברר שהסרטן נמצא בשלב מתקדם ושלח גרורות למוח. "הייתי בהלם והתקשיתי לקבל את הבשורה". לאחר מספר טיפולים, מצבה של אורי השתפר והיא ביקשה לחזור לרכב על סוסים.
כיום, בנוסף לרכיבה הפרטית שלה, אורי מטפלת באמצעות רכיבה באנשים רבים. "אני עובדת וזה מאוד משמעותי עבורי. אני נמצאת כל היום עמידה ובאוויר הפתוח, צריכה להיות מרוכזת כדי שהסוס לא יעשה תנועות חדות והחזרה לשגרה- מיישרת אותי ומרימה אותי גם בימים שפחות כיף ופחות נוח לי", מסכמת אורי.
"הגינון נותן לי הרבה תעסוקה ושקט נפשי" – שלמה טובול
"אסור לשבת כל היום חסר מעש, כשלאדם אין סיבה לקום בבוקר הוא הולך ודועך ואני החלטתי לייצר לעצמי סיבה כזאת", מספר שלמה טובול (61) חולה בסרטן ריאה גרורתי. בתחילת שנת 2014 החל שלמה לסבול מכאבים בשכמות. "סבלתי מכאבים נוראיים במשך כמעט שנה", הוא נזכר, "הלכתי לרופא מספר פעמים ובכל ביקור הוא נתן לי משחה אחרת, אבל שום דבר לא הועיל". לאחר תקופה ארוכה בה הכאבים לא נתנו מנוח, החליט שלמה להתייעץ עם אורתופד. "הרופא מיד אמר לי שכאבים בשכמות עלולים להיות סימפטום של בעיה בריאותית בריאות ולכן הוא שלח אותי לצילום סי-טי", הוא מספר. לרוע המזל, בבדיקה נראה גידול באחת מריאותיו של שלמה. "מיד הפסקתי לעשן. זו הרגשה נוראית". לאחר סדרת בדיקות התברר שמדובר בגידול סרטני. "היה לי קשה לקבל את הבשורה. כול העולם שלי הטלטל ברגע אחד", הוא נזכר. שלמה מעיד שנהג לעשן כמעט שלוש קופסאות ליום בתקופות מסוימת. "הייתי סגן מנהל מחלקה במפעל ועבדתי שעות רבות. רוב הזמן בעבודה הייתי מעשן", הוא מספר.
שלמה התחיל לקבל טיפול, אך התקשה לחזור לשגרת החיים. "רוב הזמן הייתי במיטה מבלי יכולת לזוז", הוא מספר. "הייתי מצליח לקום רק כשאשתי הייתה נכנסת לחדר ומדרבנת אותי לצאת מהמיטה. בזכות אשתי אני בחיים, היא לא עזבה אותי לרגע". גם הביקורים של הנכדים נתנו לשלמה אנרגיות בהתמודדות המורכבת עם המחלה. "בכל פעם כשהנכדים הגיעו הייתי מצליח לשאוב כוחות כדי לעמוד על שתי הרגליים. התחלתי להשתובב איתם והבנתי שאני מסוגל לזוז, וזה אפילו עושה לי טוב. גיליתי שזה מחזק אותי".
בתקופה האחרונה החליט שלמה למצוא עוד מקורות כוח לשאוב מהם עידוד. "חשבתי על עיסוק שייתן לי שקט וזכרתי שתמיד אהבתי לעסוק בגינון", הוא מעיד. שלמה ואשתו החלו לעבוד על חממה ביתית. "התחלתי להתעסק עם ייחורים ולשתול דברים". לאחר זמן קצר החליט שלמה להפוך את התחביב לעסק משפחתי ביחד עם בתו. "ניתנה לנו הזדמנות נהדרת לעבוד על הקשר שלנו ולחזק אותו. הגינון נותן לי תעסוקה והרבה שקט נפשי".
