לפני שבע שנים, אובחן שלמה מנור (67) עם סרטן ריאה בשלב 4. במהלך המאבק במחלה הצטרף לתוכנית "חברים לנשימה תומכים" של העמותה הישראלית לסרטן ריאה והפך למנטור. בשנה שעברה ליווה שלמה את אלי פדר (70) שאובחן עם המחלה. בזכות הלווי והתמיכה, החליט אלי שגם הוא רוצה לעזור ולסייע לחולים אחרים והפך למנטור בעצמו. "ההחלטה לבחור בחיים ולעזור לחברים היא חלק מהאמונה והריפוי".
"רוב האנשים בורחים ממך כשהם שומעים שאתה חולה. הם לא יודעים איך להתמודד עם זה. זו התמודדות לא פשוטה – גם עם המחלה וגם עם ההתרחקות החברתית", מספר שלמה מנור (67) שאובחן לפני כשבע שנים עם סרטן ריאה ומאז משמש מנטור עבור מתמודדים רבים הזקוקים להכוונה וסיוע. "רבים אינם יודעים, אבל מתמודדים עם סרטן ריאה דווקא מרגישים צורך עז לשוחח עם מישהו שיכול להבין אותם. הם משוועים לדבר עם מישהו שכבר חווה את מה שהם נאלצים להתמודד איתו לראשונה".
שלמה חבר בעמותה הישראלית לסרטן ריאה והתמודד בעצמו עם המחלה. "הבשורה נפלה עליי באופן מפתיע. כרעם ביום בהיר", הוא נזכר, "עברתי ניתוח קילה וכהכנה לניתוח התבקשתי לבצע צילום רנטגן. כשהגיעו הממצאים, התגלה משהו חשוד וחריג שעורר את תשומת ליבם של הצוות הרפואי". שלמה הופנה בבהילות לרופא, ולאחר מכן גם ביצע ביופסיה. במעבדה הפתולוגית התברר שבריאה של שלמה יש גידול ממאיר. "ברגע שבישרו לי על הממצאים, נעתקה נשמתי. איבדתי תחושה באותם הרגעים", הוא מספר, "נופלת עליך בשורה שאתה לא מבין איך להתמודד איתה, וגם אין כל כך הרבה זמן לעכל כי חייבים להיכנס למרוץ של בדיקות על מנת להתחיל טיפול".
שלמה אובחן עם סרטן ריאות בשלב 4 ובבדיקות ההדמיה התגלו גם גרורות. "זה מצב שלא פשוט להתמודד איתו. באותה תקופה עבדתי בתפקיד בכיר בחברת ביטוח ובזכות זה הצלחתי להתמצא בבדיקות ובארגון הטפסים", הוא אומר. שלמה הגיע יחד עם רעייתו שרה (65) לאונקולוגית על מנת לבנות תוכנית טיפול שכוללת כימותרפיה בשילוב עם הקרנות. "הסבירו לנו שיש צורך לצמצם את הגידול על מנת שניתן יהיה לכרות חלק מהריאה במסגרת ניתוח". שלמה מעיד שרוב האנשים סביבו התקשו להתמודד עם הסיטואציה. "כשאדם מאובחן עם סרטן, במעגלים החברתיים שלו לא יודעים איך להתמודד ונמנעים מלדבר על 'הפיל שבחדר'. דווקא באותה העת, למתמודדים עם המחלה יש צורך עז לשתף ולספר", מסביר שלמה, "המשפחה והחברים הקרובים תומכים ומחבקים וזה מעניק כוח רב. בזכות זה הגעתי לתוכנית המנטורים".
"חברים לנשימה תומכים" היא תכנית המנטורים של העמותה הישראלית לסרטן ריאה שהוקמה בכדי לסייע למתמודדים ובני משפחותיהם בתקופה המאתגרת של האבחון והטיפול. התקדמות הרפואה והמדע בשנים האחרונות הובילה לשיפור בתוחלת ובאיכות החיים של מתמודדים עם סרטן ריאה. תכנית "חברים תומכים" הוקמה כדי לחבר בין מתמודדים עם סרטן ריאה ובני משפחותיהם מתוך הבנה שמי שחווה באופן אישי את הקשיים והאתגרים יכול להבין טוב יותר מכל אחד אחר את התחושות והרגשות של מתמודדים אחרים ובני משפחותיהם, ובכך לסייע זה לזה. את התוכנית מובילה סימונה אפשטיין – מנהלת פרויקטים בעמותה הישראלית לסרטן ריאה ומאמנת אישית רפואית. כל מנטור עובר הכשרה והוא מלווה מתמודדים או בני משפחה שמתמודדים עם סרטן ריאה. המנטורים תומכים בהם, מהווים מקור ידע ותקווה מניסיונם האישי, ומשמשים כמשענת עבור החולים ובני המשפחה. עד היום הוכשרו עשרות מנטורים בתוכנית.
"ההכשרה בתוכנית נתנה לי כלים רבים", מספר שלמה, "בחברת הביטוח עברתי הכשרות רבות העוסקות בתמיכה ובסיוע ולכן גם התחברתי מאוד לקורס מנטורים. אני אוהב לעזור ולתת מעצמי על מנת לסייע לאחרים", הוא מוסיף, "זה חלק מהאופי שלי". שלמה כיום הוא לא רק מנטור אלא למרבה השמחה – נקי מהמחלה. "לאחר תקופה לא פשוטה אין עדות להימצאות מחלה", הוא מספר, "אני נבדק לעיתים תכופות על מנת להיות במעקב, אך תקופת המחלה לא הייתה פשוטה בכלל".
לאחר ששלמה סיים את ההכשרה הוא הפך למנטור של אלי פדר (70) שאובחן בשנה שעברה עם סרטן ריאה. "כשאתה שומע לראשונה שאובחנת עם סרטן – זה מכה בך כמו ברק", נזכר אלי, "התחושה היא כאילו שהעולם חרב. הרגשתי שאני עם רגל אחת בעולם הבא". במקביל להתפשטות נגיף הקורונה בישראל, החל אלי להשתעל ללא הרף. תחילה חשדו הרופאים שמדובר בדלקת ריאות מתקדמת. "הייתי המון בבתי החולים. סבלתי מחולשה ביד אבל הרופאים לא קישרו את זה לסרטן. בתחילה העריכו שאולי זה שבץ", הוא נזכר. אלא שבחודש מאי אשתקד במסגרת בדיקות המקיפות אותן ביצע אלי, אותרה גרורה במוח. "כשחיפשו את המקור, מצאו גידול סרטני בריאה השמאלית", הוא מספר, "הסבירו לי שאני בשלב 4 – שלב גרורתי ומתקדם ומשם החל מסע ארוך". כמה שבועות לאחר האבחון, איבד אלי את הקול כתוצאה מלחץ של הגידול על העצב ששולט במיתרי הקול. "זה לא היה קל, אך אני משתקם ומתחזק מיום ליום".
רעייתו של אלי, שלי פדר (70) התקשתה גם היא לקבל את הבשורה. "ברגע הראשון אתה בהלם. קשה לקלוט את כמות המידע ואת הדרך שעלייך לעבור", היא מספרת. "זה בעיקר עצוב ומדאיג". בני הזוג פדר החליטו שהם לא מסתירים שום דבר מהסביבה, ומדברים על הסרטן בצורה פתוחה. "חשבנו שזה הדבר הנכון לעשות, והיינו בטוחים שכך נצליח לעבור את התקופה המורכבת הזו", נזכרת שלי. " אולם באופן מפתיע חלק מהאנשים סביבנו שלא ידעו איך להתמודד עם הסיטואציה – נמנעו מלדבר על הפיל שבחדר אבל זה נבע מהיעדר כלים להתמודד עם הסיטואציה הלא פשוטה. לשמחתנו, המשפחה הקרובה והחברים חיבקו ותמכו. כשמשתפים ומדברים בצורה גלויה, כולם רוצים להתגייס ולעזור".
בני הזוג פדר החלו במסע שכלל בדיקות רבות, טיפולים ארוכים והרבה בירוקרטיה. "זו תחושה של חוסר אונים", אומר אלי, "לא הצלחתי לנהל את היום יום שלי מפני שאחרי שאומרים לך שאתה חולה בסרטן גרורתי אתה מרגיש שהסוף שלך מתקרב ואין לך כוחות להתמודדות", הוא מוסיף, "רעייתי הפכה למפקדת המבצע, דאגה וטיפלה בהכול. הקושי וחוסר הוודאות הביאו אותי להתעניין, לחפש ולקרוא על המחלה. כך הגעתי לקבוצת 'חברים לנשימה' בפייסבוק בניהול העמותה הישראלית לסרטן ריאה, ופגשתי את שלמה".
"כל כך הוקל לי לשמוע משלמה שכמה שנים לאחר האבחון אפשר לחיות. העובדה שלמרות שהוא אובחן גם כן בשלב גרורתי הוא בסדר ונקי ממחלה, נתן לי המון כוחות", נזכר אלי, "שלמה מלא בחוש הומור והשיחות איתו היו משוחררות ומקלות", הוא מוסיף, "בכל פעם שהרגשתי רע, כשהייתי לחוץ או עצוב, התקשרתי לשלמה ותמיד הוא היה זמין, מרגיע ונעים".
שלי רצתה גם היא לקבל כלים שיסייעו לה לתמוך בבעלה, וביקשה משלמה שיחבר אותה לרעייתו – שרה. "כבר בשיחה הראשונה הרגשתי שיש אור בקצה המנהרה עבורנו. שלמה עזר לנו המון ועשה סדר בתוך הבלגן", אומרת שלי, "ביקשתי ממנו לשוחח עם שרה על מנת לקבל ממנה עצות כיצד לתמוך בחולה". שלמה הסכים לבצע את הקישור, ושרה ושלי החלו לשוחח ולהתייעץ אחת עם השנייה. "היא נתנה לגיטימציה לכל הקשיים שלי. גייסתי אותה בעל כורחה", צוחקת שלי.
"האסוציאציה הראשונה שעולה לאדם שיקירו אובחן עם סרטן זה מוות", אומרת שרה מנור, "אבל למעשה זה לא מדויק. הרפואה השתנתה ויש המון כלים להאריך ולשפר את תוחלת החיים. גם שלי התמודדה עם הקושי הזה, ולכן השתדלתי לעטוף אותה בחום ובאהבה", היא מוסיפה, "נתתי לה עצות מהניסיון שלי על מנת שתוכל לקום מהקושי ולתמוך באלי. כשראיתי שיש לי כוחות להעניק תמיכה לאנשים, שיש לי כוח לעזור להם לקום – זה נתן גם לי כוח. קיבלתי משלי לא פחות כוחות ממה שאני נתתי לה".
לאחרונה גם אלי וגם שלי הצטרפו לתוכנית "חברים תומכים", וסיימו את הכשרת המנטורים במחזור האחרון. שמחתי שגם בני הזוג פדר הצטרף למעגל התמיכה. ההחלטה שלהם גם מוכיחה עד כמה התוכנית הזו משמעותית", מספר שלמה. בני הזוג פדר ומנור נמצאים בקשר גם כיום על אף שחלפו מספר חודשים מאז שאלי סיים את הטיפול שלו. שלמה מסכם: "אנחנו אנשים חזקים. ההחלטה לבחור בחיים ולעזור לחברים לדרך היא חלק מהאמונה והריפוי. האם הקושי נעלם לגמרי? ממש לא. זה חלק מהעניין. הדבר הכי חשוב זה לקום ביחד כל פעם מחדש".