טיפול בנתיב אוויר חסום על ידי גידול– סרטן יכול לפעמים להתפשט אל דרכי הנשימה של הריאה, לחסום אותן ולגרום לבעיות כמו דלקת ריאות או קוצר נשימה. לפעמים מטפלים בכך באמצעות הקרנות, אך ניתן להשתמש גם בטכניקות אחרות.

טיפול פוטודינמי (PDT- Photodynamic Therapy)– ניתן להשתמש בסוג זה של טיפול בשלב מוקדם מאוד, בו הסרטן נמצא רק בשכבות החיצוניות של דרכי הנשימה של הריאות, כאשר טיפולים אחרים אינם מתאימים.
הטיפול יכול לשמש גם כדי לסייע בפתיחת דרכי נשימה שחסומות על ידי גידולים בכדי לעזור לאנשים לנשום טוב יותר. בטכניקה זו מוזרקת לווריד תרופה porfimer sodium (Photofrin) שנספגת יותר על ידי תאים סרטניים מאשר תאים רגילים. לאחר מספר ימים (בכדי לתת לתרופה זמן להצטבר בתאי הסרטן) מועבר ברונכוסקופ במורד הגרון אל תוך הריאה. זה יכול להיעשות בהרדמה מקומית ותרופות הרגעה או בהרדמה כללית.
נורת לייזר מיוחדת בקצה הברונכוסקופ מכוונת אל הגידול, שמפעיל את התרופה שגורמת למוות של התאים. לאחר כמה ימים מסירים את התאים המתים בברונכוסקופיה. ניתן לחזור על תהליך זה במידת הצורך.
PDT יכול לגרום לנפיחות בדרכי הנשימה למשך מספר ימים, מה שעלול להוביל לקוצר נשימה, כמו גם לשיעול דמי, רירי או סמיך. חלק מהתרופה נאגר גם בתאים תקינים בגוף, כמו תאי עור ועיניים. מצב זה עלול לגרום לרגישות לאור השמש או לנורות חזקות. חשיפה רבה מדי עלולה לגרום לתגובות עור חמורות (כמו כוויות שמש) ולכן רופאים ממליצים להימנע מאורות חזקים במשך מספר שבועות לאחר ההזרקה.

טיפול בלייזר לפעמים ניתן להשתמש בלייזר לטיפול בגידולים קטנים מאוד בשולי דרכי הנשימה. הלייזר יכול גם לסייע בפתיחת דרכי נשימה חסומות על ידי גידולים גדולים יותר בכדי לעזור לאנשים לנשום טוב יותר.
הלייזר נמצא בקצה ברונכוסקופ, המועבר במורד הגרון וליד הגידול. לאחר מכן, מכוון הרופא את קרן הלייזר אל הגידול בכדי לשרוף אותו ולהסירו משם. בדרך כלל ניתן לחזור על טיפול זה, במידת הצורך. בדרך כלל החולה נמצא בהרדמה כללית במהלך טיפול מסוג זה.

השתלת סטנט (Stent)– אם הגידול בריאה התפשט לדרכי הנשימה וגורם לבעיות, לעיתים משתמשים בברונכוסקופ, בכדי להכניס צינור (סיליקון או מתכתי) שנקרא סטנט אל דרכי הנשימה, בכדי לשמור עליהן פתוחות. טיפול זה נעשה לרוב לאחר טיפולים אחרים כמו PDT או טיפול בלייזר.

טיפול בהצטברות נוזלים באזור סביב הריאה– לפעמים יש הצטברות של נוזל בחזה, סביב הריאות.
תופעה זה נקראת תפליט צדרי (pleural effusion), מצב זה עלול להפעיל לחץ על הריאות ולגרום לקשיי נשימה.

ניקור חזה (Thoracentesis)– ניקור חזה הינו הליך שנעשה לניקוז הנוזל, הרופא מאלחש אזור בגב התחתון, ולאחר מכן מחדיר מחט חלולה בחלל בין הצלעות, על מנת לנקז את הנוזלים סביב הריאות. ניתן להשתמש באולטרסאונד בכדי לכוון את המחט לנוזל.

פלאורודזיס (Pleurodesis)– הליך רפואי שנעשה בכדי לנקז נוזל ולמנוע ממנו מלחזור.
שני הסוגים העיקריים הם:
פלאורודזיס כימי: הרופא עושה חתך קטן בעור, בדופן החזה וצינור חלול (המכונה צינור חזה) מוחדר כדי לנקז את הנוזל. לאחר מכן, מכניסים חומר שגורם להידבקות של אדר הריאה (הקרום שעוטף את הריאות) והאדר הדפני של בית החזה, כדי לאטום את החלל ולהגביל את הצטברות הנוזלים. ניתן להשתמש במספר חומרים לשם כך כגון טלק, או חומר אנטיביוטי כגון doxycycline, או תרופה כימותרפית כמו bleomycin.
פלאורודזיס כירורגי: טלק מפוזר לחלל סביב הריאות במהלך ניתוח באמצעות טורקוסקופיה (thoracoscopy) דרך חתך קטן.

הצבת קטטר– קצה אחד של הקטטר (צינור דק וגמיש) מוחדר לתוך החזה דרך חתך קטן בעור, והקצה השני נותר מחוץ לגוף. ברגע שהקטטר מושתל, ניתן לחבר את החלק שמחוץ לגוף לבקבוק מיוחד בכדי לאפשר לנוזל להתנקז החוצה על בסיס קבוע.

טיפול בהצטברות נוזלים סביב הלב– לפעמים סרטן הריאה יכול להתפשט לאזור סביב הלב. מצב זה יכול להוביל להצטברות נוזלים בתוך השק שמסביב ללב (המכונה שפכים של קרום הלב). הנוזל יכול ללחוץ על הלב ולהשפיע לרעה על תפקודו התקין.

ניקור קרום הלב (Pericardiocentesis)– ניקור קרום הלב הינו הליך שמנקז את הנוזל בעזרת מחט המוחדרת אל החלל שמסביב הלב. לרוב זה נעשה באמצעות אולטרסאונד ללב (אקו לב echocardiogram) להכוונת המחט.
חלון פריקרדיאלי (Pericardial window)- ניתוח בו מסירים חלק מהשק שמסביב ללב (קרום הלב) בכדי לאפשר לנוזל להתנקז לחזה או לבטן. פתיחה זו נקראת חלון פריקרדיאלי (קרום הלב) ועוזרת למנוע מהנוזל להצטבר שוב.