מאת: דר' וליד שלאעטה, רופא במערך האונקולוגי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה באר שבע.
נתונים כלליים על המחלה:
על פי נתונים סטטיסטיים של ארגון הבריאות העולמי, סרטן הריאות הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו (אחרי סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים). הוא מהווה גורם עיקרי לתמותה מסרטן בקרב גברים ונשים כאחד, רוב המקרים מאובחנים לאחר גיל 65.
על פי נתוני משרד הבריאות המעודכנים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-2,800 חולים בסרטן ריאות, מתוכם כ-1,800 גברים (84% יהודים ו-16% ערבים), וכ-1100 נשים (85% יהודיות ו-15% ערביות). השכיחות הגבוהה ביותר בכל קבוצות הגיל קיימת בקרב גברים ערבים. ממוצע גיל המאובחנים היה כבני 70 בממוצע, כאשר הגברים הערבים הצעירים ביותר בעת האבחון היו כבני 67, והנשים הערביות בנות 65 בממוצע.
כ-90% מחולי סרטן הריאות הם מעשנים בהווה או לשעבר, כלומר ניתן למנוע סרטן על ידי הפסקת עישון. גורמי סיכון נוספים הם זיהום אוויר, סביבת עבודה מזוהמת, מחלות ריאות וחשיפה לקרינה.
הטיפול במחלה משתנה מחולה אחד למשנהו ותלוי במספר גורמים שונים, לרבות שלב המחלה. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך התוצאות טובות יותר, שיעור ההישרדות עולה ותוחלת החיים גדלה.
כאשר דנים על שיטות טיפול שונות, מתמקדים ברפואה מותאמת אישית בתחומי האונקולוגיה, כלומר תכנון ובחירה של טיפול בהתאם למצב המולקולרי של הגידול, ועל בסיס שימוש בשיטות חדשות כמו תאי גידול ובדיקה גנומית.
כל זאת מתאפשר הודות להתקדמות וחדשנות שהושגה בעשור האחרון בכל הנוגע לאיתור שינויים גנטיים הקשורים להפרשת תאים סרטניים ופיתוח תרופות המעכבות את מנגנוני השינויים הגנטיים הללו. חולים רבים הסובלים מסרטן ריאות נהנים מאורך חיים טוב יותר לזמן ארוך בנוסף לכך איכות חיים טובה.
השלבים הראשונים:
עיקר הטיפול בשלב הראשון הוא הוצאת הגידול מהריאות. במקרה שיש בעיה ספציפית המונעת הסרת הגידול (כגון מצב תפקודי, מחלות כרוניות או הימצאות הגידול במקום שקשה לבצע הסרה), הטיפול מתבצע באמצעות קרינה. (במקרה של גידול מעל 4 ס"מ וישנה מוטציה של EGFR ניתן לבדוק אופציה של טיפול ביולוגי (TAGRISSO) משלים.
בשלבים השני והשלישי במחלה נתיחה נבדקים מספר גורמים על מנת לבחור את הטיפול הטוב ביותר, לרבות בדיקת PDL-1,EGFR ו-ALK.
PDL-1 הוא חלבון המקודד ליצירת חלבון ליגנד (PDL-1), חלבון זה נקשר לקולטן PD-1 המצוי על פני השטח של תאי מערכת החיסון מסוג- T, שתפקידו לעכב את הפעלת מערכת החיסון שלנו.
במקרים שבהם רמות החלבון PDL-1 גבוהות בתאי הגידול הסרטני, PD-1 נקשר לקולטן בתאי החיסון, ובכך מסייע לתאי הסרטן להתחמק ממערכת החיסון, ולמנוע ממנה לתקוף את התא הסרטני. תפקיד הטיפול האימונותרפי הוא למנוע את הקישור בין PDL-1 בתאי הגידול הסרטני לבין PD-1 בתאי מערכת החיסון. לכן נעשה שימוש באימונותרפיה המהווה טיפול מודרני שתפקידו לתקוף אך ורק תאים סרטניים. ככל שאחוז בדיקות PDL-1 בתאי סרטן (חיובי) גבוה יותר, כך התוצאות טובות יותר, שכן מחקרים עדכניים הראו שכאשר נעשה שימוש בטיפולים אימונותרפיים אלו יחד עם כימותרפיה לפני ניתוח להקטנה ושליטה על המחלה, התוצאות טובות יותר, ולעיתים אף המחלה נעלמה לחלוטין. יתר על כן, נראה שכאשר נוספו טיפולים אימונותרפיים לאחר ניתוח לחולים אלו היו תוצאות טובות יותר באופן מובהק מאשר לחולים שלא קיבלו טיפול זה.
החלבון מסוג EGFR, אשר שתפקידו הוא להעביר אותות אל תוך התא הבריא בעת צורך לגדילה, התמיינות או חלוקה של התאים. הקולטן EGFR מורכב משלושה חלקים, החלק החוץ תאי הקולט את האות החיצוני דרך חלבון המכונה 'ליגנד', החלק ה'טרנסממברנלי' שחוצה את התא והחלק התוך תאי, הטירוזין קינאז. במצב תקין, הליגנד נקשר לחלק החוץ תאי של הקולטן, מועבר אות לתוך התא דרך הטירוזין קינאז. בתאים נורמליים, הקישור של גורם גדילת תאים לקולטנים שלו על פני התא היא אות חשוב שיכול לשפר את הצמיחה והרבייה שלהם. זו הסיבה שמוטציות מסוימות הנקראות "מוטציות דרייבר" בגן.EGFR יכול להוביל לאיתות מוגזם עבור גדילה ורבייה בלתי מבוקרת מה שהופך את התאים הללו לתאים סרטניים.
לאחר הוצאת הגידול בשלב השני והשלישי נבדקות גם מוטציה של EGFR. מוטציות אלו נבדקות מכמה סיבות: ראשית, על פי מחקרים, הוכח שסוג זה של מוטציה (ALK ו-EGFR) פחות מגיבה לטיפול אימונותרפי. שנית, קיימים טיפולים מתאימים למוטציה זו (EGFR) , אשר בתורם יעילים יותר מכימותרפיה או אימונותרפיה כאשר משתמשים בהם לאחר הסרת הגידול, לאחר שהוכח שהטיפולים האלו דוחים את הישנות המחלה בגוף ובמוח לתקופה ארוכה מהרגיל בהשוואה לטיפולים סטנדרטים.
במקרה של גידול שאינו ניתן לכריתה, נעשה שימוש בטיפול משולב אשר מורכב מרדיותרפיה, כימותרפיה ובהמשך תוספת של טיפול אימונותרפי למטופלים שהגיבו לטיפול הכימו-קרינה, אשר הראה את יעילותו בהשוואה לכימותרפיה וקרינה לבדה.
שלבים מאוחרים:
בשלבים שבהם המחלה גרורתית, יש כיום מגוון רחב של אפשרויות טיפול זמינות, לרבות כימותרפיה, אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים. מחקרים הראו שהוספת אימונותרפיה לכימותרפיה (לחולים שלא זוהתה אצלם מוטציה עם טיפול מתאים כגון ALK, ROS1, BRAF, NTRK, MET, RET, KRAS HER2 או EGFR) נותנת אחוז גבוה יותר של התגברות על המחלה מכמה היבטים, למשל – ישנו יותר סיכוי למטופלים להגיב לטיפול, מספר גדול יותר של חולים מתגברים על המחלה וחיים זמן רב יותר בהשוואה לכימותרפיה בלבד. כאן גם נראה שככל שיחס הPDL-1 גבוה יותר, כך הטיפול יעיל יותר. לעיתים גם ניתנת אימונותרפיה ללא כימותרפיה.
לגבי טיפולים ביולוגיים – לכל מוטציה קיים טיפול יעיל מאוד. בנוסף, מדובר בטיפולים הרבה יותר נסבלים על ידי המטופל, מה שאומר שהם גורמים לתופעות לוואי מינימליות בהשוואה לכימותרפיה. בנוסף, טיפול מסוג זה ניתן בדרך כלל דרך הפה (כדורים), כלומר ניתן ליטול באמצעות כדורים ולא באמצעות הזרקה לווריד. במהלך השימוש בטיפולים אלו, הוכחנו כי אנו יכולים להעניק למטופלים טיפול קל ויעיל יותר המאפשר לנו לשלוט במחלה לאורך שנים בהשוואה לטיפולים כימותרפיים ידועים.
