חלבוני BRAF הנוצרים על ידי גן BRAF בכרומוזום 7 משתייכים למשפחת חלבוני הראף־קינאז, המשמשים בתהליכי ויסות קצב צמיחת התאים. חלבונים אלו פועלים במסלול RAS/MAPK שתפקידו בין היתר, לווסת את תהליך גדילת התא ושגשוג התאים.
BRAF וסרטן הריאה
ידועות היום מספר רב של מוטציות ב־BRAF בכמה וכמה סוגי סרטן, בעיקר במלנומה אך גם בסרטן בלוטת התריס ובסרטן המעי הגס. בסרטן הריאה נהוג לחלק את המוטציות לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא קבוצת מוטציות פעילות בשם V600E, הן השכיחות ביותר בגן BRAF בסרטני ריאה והן גורמות לצמיחה בלתי מבוקרת של התאים. קבוצה נוספת ידועה היא בשם Non-V600E או 'מוטציות שאינן V600E'. בסך הכול ישנן כ־300 מוטציות שונות הנחלקות בין שתי קבוצות אלו.
סרטן ריאה עם מוטציה ב־BRAF מתאפיינת במחלה שלה התפתחות מהירה מאוד עם נטייה לשליחת גרורות למוח.
מי נמצא בסיכון?
מוטציות בגן BRAF מתרחשות אצל 1%–3% מחולי סרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה. המוטציות שכיחות בקרב חולי סרטן ריאה מעשנים או מעשנים לשעבר.
איזה טיפול קיים למטופלי סרטן ריאה עם מוטציה בגן BRAF?
• מוטציות BRAF V600E: הטיפולים הראשונים שנבדקו היו תרופות שנועדו לעכב את מסלול BRAF בלבד, אך נמצא כי בעוד שתחילה התוצאות היו טובות, המחלה הייתה מתקדמת מהר יחסית. הסיבה לכך הייתה שלמרות העיכוב של מסלול אחד בתא הסרטני הוא היה שורד על ידי הפעלת מסלול נוסף בשם MEK. מסיבה זו הוחלט לבחון משלב של תרופות שכולל מעכב BRAF ומעכב MEK, טיפול הקיים בסל התרופות ומתווה לטיפול בחולים עם מוטציית BRAF V600E כטיפול קו ראשון.
ישנה גם אפשרות להתחיל את הטיפול בטיפול כימותרפי ואימונותרפי ובמקרה של התקדמות המחלה לטפל במשלב הקיים. ההחלטה באיזו גישה לבחור נמצאת בידיו של האונקולוג ותלויה בגורמים שונים, כמו שלב גילוי המחלה, עד כמה היא סוערת וכיוצא באלה.
• מוטציות BRAF Non-V600E: נכון להיום טרם נמצא טיפול למטופלים עם מוטציית Non-V600E, אך הטיפולים עבור מוטציית V600E נבדקים בימים אלא במחקרים קליניים.
