ניתוח להסרת סרטן הריאה הוא פעולה מורכבת לה עלולות להיות השלכות חמורות, ולכן הוא חייב להיות מבוצע על ידי מנתח בעל ניסיון עשיר בניתוחים מסוג זה.

אם הרופא שלכם חושב שסרטן הריאה יכול להיות מטופל בניתוח, בדיקות תפקוד ריאות יבוצעו מראש על מנת לראות אם תיוותר לכם מספיק רקמת ריאה בריאה לאחר ניתוח. בדיקות אחרות ישמשו להערכת תפקוד הלב ואיברים אחרים על מנת להבטיח שהחולה בריא מספיק על מנת לעבור את הניתוח.

מכיוון שניתוח אינו יעיל בשלבים מתקדים יותר של סרטן הריאה, הרופא ירצה גם לדעת אם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה שבין הריאות. ניתן לעשות זאת לפני הניתוח באמצעות מדיאסטינוסקופיה או באמצעות חלק מהטכניקות האחרות המתוארות בסעיף "כיצד מאבחנים סרטן הריאה של תאים שאינם-קטנים?"

סוגי ניתוחי ריאות

ניתוחים שונים עשויים לשמש לטיפול בסרטן הריאה של תאים שאינם-קטנים (ואולי אף לריפויו). פעולות אלו דורשות הרדמה כללית (שבה החולה נמצא בשינה עמוקה) ובדרך כלל נעשות באמצעות חתך ניתוחי בין הצלעות בצד החזה (בתהליך הנקרא פתיחת בית החזה, thoracotomy).
* כריתת ריאה (pneumonectomy): הריאה מוּסרת בשלמותה בניתוח זה.
* כריתת אונה (lobectomy): אֻנה מהריאה מוסרת בשלמותה בניתוח זה.
* כריתה או הסרה חלקית (segmentectomy או wedge resection): רק חלק מהאונה מוסר בניתוח זה.

הליך ניתוחי מסוג אחר, הידוע בשם כריתת שרווּל (sleeve resection), עשוי לשמש לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן בדרכי הנשימה העיקריות של הריאות. אם תחשבו לרגע על דרכי הנשימה העיקריות כדומות לשרוול של חולצה, ועל הגידול ככתם הממוקם מספר סנטימטרים מעל פרק כף היד, אזי כריתת השרוול תהיה כמו גזירת השרוול מעל ומתחת לכתם, ותפירת שני חלקי השרוול (שעתה התקצר) הגזורים בחזרה זה לזה. מנתח עשוי לבחור בהליך זה במקום בכריתת ריאה על מנת לשמר שיעור גבוה יותר של תפקוד ריאתי.

בכל אחד מההליכים הניתוחיים האלו, בלוטות לימפה סמוכות מוסרות גם הן על מנת לאתר התפשטות אפשרית של הסרטן.

סוג הניתוח עליו ימליץ הרופא שלכם תלוי בגודל ובמיקום הגידול, ובמידת התפקוד הריאתי. חולים בעלי ריאות בריאות יחסית יכולים לעמוד בהסרת שיעור משמעותי יותר של רקמת ריאה. לעתים קרובות רופאים מעדיפים לבצע הליך ניתוחי נרחב יותר (לדוגמה, כריתת אונה במקום כריתה חלקית) אם הריאות של החולה בריאות מספיק, מכיוון שהליך זה עשוי לספק הזדמנות טובה יותר לריפוי הסרטן.

כשהחולה יתעורר מניתוח, הוא מיד יבחין בצינור או בצינורות המבצבצים מהחזה שלו ומחוברים למכל מיוחד על מנת לאפשר לאוויר ולנוזלים עודפים להתנקז. הצינורות יוסרו ברגע שניקוז הנוזלים ודליפת אוויר ישככו. ככלל, לאחר הניתוח, יצטרך החולה לבלות 5 עד 7 ימים בבית החולים.

ניתוח בבית חזה בסיוע וידאו (video-assisted thoracic surgery או VATS): חלק מהרופאים מטפלים כעת בשלבים מוקדמים של סרטן הריאה (החיצוני לריאה וסמוך לה) באמצעות הליך זה, אשר מצריך חתכים קטנים יותר מאשר אלו שמצריכה פתיחת בית החזה.

במהלך פעולה זו, מוחדרת צינורית דקה ונוקשה עם מצלמת וידאו זעירה בקצה דרך חתך קטן בצד בית החזה על מנת לעזור למנתח לבחון את פנים החזה. דרך חתך נוסף או שניים, כלים ניתוחים זעירים מוחדרים על מנת לבצע את אותו הניתוח שאמור היה להיות מבוצע במהלך פולשני הרבה יותר: פתיחת בית החזה. אם צריך להסיר דגימות רקמה (למשל במהלך כריתת ריאה או אונה), החתכים יוגדלו כפי הנדרש.מכיוון שבדרך כלל יש צורך רק בחתכים קטנים, החולה יחווה פחות כאבים לאחר הניתוח, והאשפוז בבית החולים יהיה קצר יותר – בדרך כלל 4 עד 5 ימים.

רוב המומחים ממליצים לבצע הליך זה רק כשמדובר בגידולים בשלבים מוקדמים של הסרטן הספיציפי הזה (החיצוני לריאה וסמוך לה). נראה ששיעור ההחלמה לאחר ניתוח זה זהה לשיעור ההחלמה לאחר ניתוח המבוצע באמצעות חתך גדול יותר. אבל חשוב שהמנתח שמבצע הליך זה יהיה מנוסה, מכיוון שההליך דורש מידה רבה של מיומנות טכנית.

סיכונים אפשריים ותופעות לוואי של ניתוח ריאות

סיבוכים אפשריים במהלך הניתוח ומייד לאחריו תלויים בהיקף הניתוח ובבריאותו של המנותח. סיבוכים רציניים יכולים לכלול דימום יתר, הזדהמות הפצעים, ודלקת ריאות. לעיתים נדירות, חולים לא ישרדו את הניתוח, ולכן ניתוח אינו תמיד רעיון טוב.

ניתוחים להסרת גידולים סרטניים מהריאה הם משמעותיים, וההחלמה מהם בדרך כלל אורכת שבועות עד חודשים. אם הניתוח נעשה באמצעות פתיחת בית חזה, המנתח חייב להפריד את הצלעות על מנת להגיע לריאות, כך שהאזור הקרוב לחתך יכאב למשך זמן מה לאחר ניתוח. המטופל יהיה מוגבל בפעולותיו למשך חודש או חודשיים, לכל הפחות. חולים המטופלים באמצעות ניתוח בבית חזה בסיוע וידאו (video-assisted thoracic surgery או VATS) במקום באמצעות פתיחת בית החזה חווים פחות כאבים לאחר הניתוח ונוטים להתאושש מהר יותר.

אם הריאות של המטופל נמצאות במצב טוב (מלבד הנוכחות של הסרטן), הוא יוכל בדרך כלל לחזור לפעילות לאחר זמן מה, אפילו אם אֻנה שלמה (או ריאה שלמה) הוסרה. אם נוכחוֹת במטופל גם מחלות ריאה שאינן סרטניות כגון נַפַּחַת (אמפיזמה) או דלקת סימפונות (ברונכיטיס) כרונית (הנפוצות בקרב מעשנים כבדים), החולה עלול לחוות קוצר נשימה בעת פעילות גופנית לאחר הניתוח.