הטיפול הקרינתי בסרטן הריאה ותפקידו בשלבי המחלה השונים
ד"ר עומר גל, רופא בכיר במכון רדיותרפיה בבית החולים בילינסון וד"ר אלי ספיר, מנהל מכון רדיותרפיה בבית החולים אסותא אשדוד
במהלך טיפול קרינתי (רדיותרפיה) נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה במטרה לחסל תאי סרטן או לעכב את גדילתם. הקרינה המייננת יכולה לחדור לעומק הגוף, כאשר היא מגיעה בדרך כלל ממקור חיצוני. הטיפול ניתן במספר מקטעים יומיומיים, בין 3 ל-36 טיפולים בהתאם להתוויית הטיפול והיקף המחלה אותה יש להקרין.
רדיותרפיה משחקת תפקיד חשוב בטיפול בחולי סרטן הריאה. הטיפול הקרינתי עשוי להוות טיפול המחליף ניתוח. במקרים אחרים הוא משמש כטיפול טרום ניתוחי שמטרתו לצמצם את נפח הגידול, או לאחר ניתוח על מנת להשמיד תאי סרטן שאולי נותרו מאחור. באנשים בהם המחלה התפשטה מעבר לריאות, רדיותרפיה לרוב משמשת להקלה על תסמיני המחלה.
תפקיד הטיפול הקרינתי נקבע על פי שלבי המחלה השונים (אשר פורטו במאמרה של דר' מושקוביץ(.
שלב 1 – בשלב זה הגידול קטן וממוקם בריאה בלבד ועל כן הטיפול המקובל הוא ניתוח המיועד להסרתו. במקרים בהם המטופל אינו יכול או אינו מעוניין לעבור ניתוח, ניתן להציע טיפול קרינתי ממוקד (נקרא גם טיפול קרינתי סטראוטקטי או Stereotactic Body Radiation Therapy, SBRT). הטיפול מכוון באופן מדויק רק לגידול עצמו, ונותן מנה גבוהה של קרינה במספר קטן של מנות, ברוב המקרים 3-5 טיפולים. יעילות הטיפול זהה כמעט לזו של ניתוח. תופעות הלוואי של הטיפול בשלב זה אינן שכיחות והעיקרית שבהן היא סיכון להופעת כאבים בדופן החזה חודשים לאחר הטיפול, ודלקת ריאה קרינתית.
שלב 2 – כאשר הגידול גדול יותר אך עדיין מוגבל לריאה בלבד, הטיפול הקרינתי דומה לזה המקובל בשלב 1, אך לרוב יומלץ גם על טיפול כימי משלים. כאשר נמצאת מעורבות של קשריות הלימפה בשער הריאה, יש צורך בהסרתן בניתוח. במקרים בהם המטופל אינו יכול לעבור ניתוח, ניתן להציע טיפול קרינתי משולב בכימותרפיה עליו יפורט בשלב הבא.
חשוב לציין- כל מקרה יוצג בדיון צוות רב תחומי, בו נוכחים מנתחים, אונקולוגים קליניים, אונקולוגים קרינתיים, רדיולוגים מאבחנים, רופאי ריאות ופתולוגים.
בשלבים 1 ו-2 ניתן כיום גם לטפל באמצעות טיפולים קרינתיים סטראוטקטיים (SBRT) או באמצעות גישה כירורגית, כאשר נשקלת אפשרות מתן כימותרפיה ואימונותרפיה לפני הניתוח ו/או המשך מתן אימונותרפיה אחרי הניתוח במטרה להפחית את סיכויי הישנות המחלה. במידה והוחלט על ניתוח בחולים עם מוטציה ב- EGFR נשקלת אפשרות מתן טיפול ביולוגי מכוון מטרה.
שלב 3 – בחולים עם מחלה מוגבלת הגישה הטיפולית עשויה להיות דומה לטיפול בחולים בשלב 2. במקרים בהם לא ניתן להסיר לחלוטין בניתוח את הגידול וקשריות הלימפה שנגועות במחלה, נשקלת אפשרות מתן טיפול קרינתי בשילוב עם כימותרפיה. בדיון המולטידיסציפלינרי מותאמת לכל מטופל תכנית טיפול המתאימה הן למאפייניו האישיים והן למאפייני מחלתו. תכנית זו עשויה לכלול ניתוח, כימותרפיה, טיפול קרינתי, טיפול אימונותרפי או ביולוגי. בחלק גדול מהמקרים יומלץ להתחיל בטיפול המשלב הקרנות עם כימותרפיה שמטרתו לרפא לחלוטין את המחלה. הטיפול הקרינתי בשלב זה מכוון לנפח גדול ומשמעותי מהריאה וקשריות הלימפה בבית החזה, והוא ניתן לאורך זמן (כ- 5 עד 7 שבועות של טיפול יומיומי). בסיום הטיפול מקובל במקרים רבים להמליץ על ניתוח או טיפול משלים באימונותרפיה, אשר הוכח בשנים האחרונות כמאריך משמעותית את תוחלת החיים.
תופעות הלוואי השכיחות של הטיפול הקרינתי בשלב זה כוללות עייפות, בחילה, כאבים בבליעה או בגרון, שיעול.
מטרת הטיפול הקרינתי בשלבים 1-3 היא ריפוי מוחלט של המחלה, וניסיונות לשפר את סיכויי ההחלמה נמצאים בחזית המחקר המדעי. תוצאות מחקרים מהשנים האחרונות הביאו להבנה טובה יותר של מאפייני המחלה ואפשרו שילוב טיפולים ממוקדי מטרה ואימונותרפיה מוקדם יותר במהלך המסע הטיפולי. טיפולים אלו עשויים להינתן לפני ו/או אחרי ניתוח או טיפול קרינתי במטרה להפחית את סיכויי הישנות המחלה.
לצערנו, ככל ששלב המחלה מתקדם יותר כך עולה הסיכון להישנותה. מסיבה זו מבוצעת לאחר תום הטיפול הערכה ובהמשך גם מעקבים הכוללים בדיקות הדמיה כגון CT או
PET-CT. גם כאשר מופיעה הישנות של המחלה ניתן במקרים מסוימים להציע טיפול קרינתי נוסף.
שלב 4 – בשלב זה הגידול בריאה שלח גרורות למקומות שונים בגוף ומטרת הטיפול היא שיפור איכות החיים והארכתם. גם בשלב זה ניתן להשתמש בטיפול קרינתי למטרות וצרכים שונים. השימוש השכיח בקרינה הוא להשגת הקלה בתסמינים כגון כאב, קוצר נשימה או דימום. טיפול זה ניתן באופן חד פעמי או כסדרת טיפולים קצרה (5-10 מנות) והוא יעיל ובטוח מאוד, אך יש להדגיש שההשפעה לרוב אינה מיידית וההקלה מתחילה מספר שבועות לאחר הטיפול. לעתים המחלה הגרורתית מתפשטת באופן מוגבל לאיברים בודדים. במקרים אלו ניתן להציע טיפול קרינתי ממוקד (SBRT) הדומה לטיפול הניתן בשלב 1 של המחלה, ומטרתו השמדת הגרורות באותם איברים, הארכת משך השליטה במחלה וייתכן אף הארכת תוחלת החיים.
במידה ומופיעות גרורות מוחיות שמספרן מוגבל, ניתן להציע טיפול קרינתי מוחי ממוקד נקרא גם רדיוכירורגיה סטראוטקטית או (SRS-Stereotactic radiosurgery) .
טיפול זה יכול להוות תחליף יעיל ובטוח להסרת הגרורות בניתוח, וניתן לרוב במנת קרינה אחת בעוצמה גבוהה מאוד. במקרים אחרים, מופיעות גרורות מוחיות מפושטות או המערבות את קרומי המוח ובהן לא ניתן לטפל באופן ממוקד, ויש צורך במתן טיפול קרינתי לכלל המוח.
על אף התועלת שניתן להפיק מהטיפול הקרינתי בשלבים שונים של המחלה הטיפול הנ"ל עלול להיות מלווה במגוון תופעות הלוואי, אשר תלויות במיקום המדויק של הגידול המוקרן, נפחו, צמידותו לאיברים אחרים, שילוב עם כימותרפיה ומנת קרינה כוללת. תופעות הלוואי השכיחות תוך כדי ההקרנות הן תשישות, קשיי בליעה (אם הגידול המוקרן ממוקם צמוד לוושט). במידה והטיפול מלווה בכימותרפיה תיתכן גם החלשת מערכת חיסונית, ירידה בהמוגלובין וכמות הטסיות, מה שעלול לגרום לדימום. כעבור זמן (בדרך כלל חודשים) עלולים להתפתח שיעול וקוצר נשימה בגלל דלקת ריאה קרינתית. תופעות לוואי מאוחרות נוספות- כאבים בצלעות ודימום מדרכי הנשימה. לשמחתנו, בגלל התפתחויות במכשור רפואי והידע שנצבר אצל הצוותים המיומנים, הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות נמוך מאוד.
הטיפול בסרטן הריאות מתקדם מדי יום, עם הופעת אפשרויות טיפול נוספות אשר משתלבות ברצף הטיפולי המומלץ. הטיפול הקרינתי בסרטן הריאה ממשיך לשחק תפקיד מרכזי בארגז הכלים במלחמה במחלה. תקוותנו היא שהמשך הפיתוח והמחקר בתחום יאפשרו טיפול ממוקד, יעיל ובטוח יותר, ויביאו לעלייה הן בסיכוי לריפוי החולים והן באפשרות להקלה תסמינית ולהארכת החיים.
המידע נכון לדצמבר 2023.