הסיפור של אנטוני גלגוט

אני בוחר לספר את הסיפור שלי מתוך אשפוז יום תוך כדי שאני בטיפול כימותרפי…
את הסיגריה הראשונה שלי ניסיתי בגיל 14 מתוך לחץ חברתי…
העישון המסיבי החל בצבא, אז, בשנות ה- 80 לעשן היה לגיטימי ואופנתי, בטלוויזיה וברדיו היו המון פרסומות לסיגריות, זה רגיש כאילו מעודדים אותך לעשן.
ככל שהשנים חלפו, המודעות לנזק שסיגריות גורמות עלתה, אבל אני, אני המשכתי בשלי יחד עם כל החבר'ה ועישנתי להנאתי בין חפיסה לחפיסה וחצי ביום.
במהלך השנים חוויתי אירועים רפואיים שונים שלא קשורים לסיגריות בקשר ישיר, וכן הצלחתי להפסיק לעשן לתקופות, אפילו תקופות ארוכות, אבל ברגע של חולשה חזרתי להרגל המגונה. 
עישנתי הרבה, מתוך מודעות לסיכון לחלות בסרטן ריאה, מתוך מחשבה שלי זה לא ייקרה, ונהניתי מכל שאיפה של סיגריה.

הנורה האדומה הראשונה והמשמעותית נדלקה לפני כ- 8 שנים, כאשר בבדיקה שגרתית שעברתי התגלה גוש חשוד בריאה הימנית, הוחלט על ניתוח להסרת הגוש ולמזלי הגידול היה שפיר.
התאוששתי מהניתוח ולאחר כשנה חזרתי לסורי, חזרתי לעשן, המשכתי להתגרות בגורל שלי.
ביולי 2021 הרגשתי לא טוב ופניתי לרופאת משפחה, הרופאה שלחה אותי לבדיקות לב והחלטתי לעשות צנתור וירטואלי (CT לב).
לאורך השנים רופאת המשפחה לחצה עלי להפסיק לעשן, אך ללא הצלחה, והנה ביום בהיר אחד לאחר הצנתור הוירטואלי הפסקתי לעשן, בעצמי, ללא שום עזרה מאף אחד.

הבנתי שבסופו של דבר הכל עניין של כח רצון ועמידה בלחץ החברתי של קפה וסיגריה עם החבר'ה. לאחר כמה ימים הגיעו התשובות של הצנתור הוירטואלי, הלב בסדר, איזו הקלה, אבל יש גוש בריאה השמאלית העליונה עם חשד לממאירות… התחושה הייתה מאוד קשה, מה זה אומר בכלל סרטן ריאה? מה עושים? למי פונים? תחושה של בלבול וחוסר אונים, ובמקביל צריך להתחיל לקחת החלטות… החלטתי לחזור לרופא הראשון שניתח אותי, הרגשתי שאני סומך עליו והוא אמר לי את צמד המילים המפחידות שמאוד קשה להגיד אותן בכלל "גידול סרטני"…ואז הוחלט על ניתוח ראשון.
10 ימים לאחר הניתוח הגיע הטלפון מרופאת המשפחה שבישרה: "יש תוצאות מהביופסיה- זה סרטני" ואני הבנתי שזה אמיתי, שזה כאן, פרץ את הדלת ונהיה חלק מהמשפחה שלנו.
מיד פניתי ל"דוקטור גוגל" שהפך להיות היועץ הטוב ביותר שלי, במהלך חיפושיי אחר תשובות באינטרנט, נתקלתי בעמותה הישראלית לסרטן ריאה, נכנסתי לקבוצת הפייסבוק של העמותה "חברים לנשימה", שם קיבלתי הרבה תשובות לשאלות, המלצות על רופאים וזה חיזק מאוד אותי ואת המשפחה שלי.

באותה תקופה גם קיבלתי החלטה לקבל חוות דעת שניה אצל רופא אחר, שגם הוא אמר שאין מנוס מניתוח נוסף לכריתה של האונה השמאלית ובלוטות לימפה.
ב PET CT הראשון שעברתי 3 חודשים אחרי הניתוח התגלה גוש חדש במייצר, עברתי סדרה של טיפולי הקרנות והתחלתי לקבל טיפולים אימונולוגיים. לצערי, התגובה שלי לטיפולים האימונולוגיים הייתה מלווה בהרבה תופעות לוואי קשות. לאחר 7 טיפולים אימונולוגיים עברתי שוב בדיקת PET CT בה התגלו 3 נגעים חדשים ויצאתי לקרב נוסף, 33 טיפולי הקרנות בשילוב של טיפולי כימותרפיה, ושוב PET CT, ושוב רואים בו נגע חדש, ושוב טיפולים כימותרפיים…ירידות ועליות כמו ברכבת הרים.
בין ירידה לעלייה אני מנסה לשמור על אופטימיות גבוהה, להילחם בכל כוחי ולשמור על שגרה, אפילו לעבוד עד כמה שאני יכול. 

היום, עם השכל והניסיון שצברתי לאורך השנים אני יודע, שלא הייתי מתחיל לעשן, בטח ובטח שלא הייתי חוזר לעשן כל פעם אחרי כמה שנים של הפסקה. אני די בטוח שאם אז, בצעירותי, לפני הרבה שנים, הייתה יותר הסברה והעלאת מודעות לנזקי העישון, כנראה שלא הייתי מגיע למצב שאני נמצא בו היום. יחד עם זאת, אני חושב שלא מגיע למי שמעשן או עישן לחלות בסרטן ריאה ולקבל תגובות ביקורתיות ושופטות מהחברה של "מגיע לך, הרי עישנת"…לאף אחד לא מגיע לחלות בסרטן ריאה. בכל הזדמנות שיש לי אני מדבר על הסרטן הריאה, על הסיכונים ועל החשיבות של הגילוי המוקדם.

לסיכום אני חייב להגיד שלצערי אי אפשר לשנות את העבר- אבל אפשר לשנות את העתיד.
קחו אחריות על החיים שלכם, לכו להיבדק, תפסיקו לעשן או אל תתחילו בכלל, ותזכרו שגילוי מוקדם מציל חיים.