חיפוש
Close this search box.

חלבון EGFR (Epithelial Growth Factor Receptor) משתייך למערכת הכוללת ארבעה חלבונים מסוג טירוזין קינאז, שתפקידו להעביר אותות אל תוך התא הבריא בעת צורך לגדילה, התמיינות או חלוקה של התאים. הקולטן EGFR מורכב משלושה חלקים, החלק החוץ תאי הקולט את האות החיצוני דרך חלבון המכונה 'ליגנד', החלק ה'טרנסממברנלי' שחוצה את התא והחלק התוך תאי, הטירוזין קינאז. במצב תקין, כשליגנד נקשר לחלק החוץ תאי של הקולטן, מועבר אות לתוך התא דרך הטירוזין קינאז.

EGFR וסרטן הריאה

כאמור, חלבון EGFR מעביר פקודות ממקום אחד לאחר, כמו שפועל הדואר. לעיתים יש גם תקלות בדואר שנגרמות בגלל מוטציה. במקרה זה הטירוזין קינאז שבתוך התא מופעל בלי שהועבר אליו אות מהחלק החיצוני של החלבון על ידי ליגנד, כלומר הקולטן מופעל ללא בקרה חיצונית. כתוצאה מכך התאים מתחילים להתרבות ולשגשג, מה שמביא להתמרה סרטנית.
הוראות הייצור לחלבון EGFR בגן שמייצר את החלבון מחולק למקטעים שונים הנקראים 'אקסונים' (exon). שתי המוטציות העיקריות בסרטן ריאה הן מוטציות פעילות המתרחשות באקסונים 19 ו-21: מוטציית מחיקה של אקסון 19, הנקראת exon 19 deletion ומוטציית החלפה L858R ב־exon 21. למוטציות אלו מתייחסים גם כ'מוטציות קלאסיות' של EGFR בסרטן ריאה, יחד הן מהוות יותר מ־85% ממוטציות EGFR בסרטן ריאה. ישנן מוטציות נדירות יותר, לדוגמה מוטציית החדרה EGFR exon 20, שמתאפיינות במחלה אחרת והטיפול שבהן שונה.
סרטן ריאה גרורתי עם מוטציה EGFR מתאפיין לרוב במחלה אלימה ואגרסיבית עם התפרצות מהירה. לא מעט פעמים הגידול הראשוני יחסית קטן וכבר שולח גרורות לקשריות לימפה או לאיברים פנימיים. לסרטן ריאה גרורתי עם מוטציה EGFR יש נטייה לשלוח גרורות למוח.

מי נמצא בסיכון?

מוטציות EGFR בסרטן ריאה נמצאות בשכיחות של כ־10%–15% מכלל סרטני הריאה, והן נפוצות יותר בסרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה. בדרך כלל הן יופיעו בקרב לא מעשנים, נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר ואנשים ממוצא אסייתי. למעשה באסיה שכיחות EGFR היא מעל 30%.

איזה טיפול קיים למטופלי סרטן ריאה עם מוטציה בגן EGFR?

• מוטציות EGFR קלאסיות: הטיפול במוטציות exon 19 deletion ומוטציה ב-exon 21 זהה, ואין מבדילים בין הטיפול בכל אחת מהמוטציות. נכון להיום יש לפחות ארבע תרופות בסל התרופות לטיפול במוטציה זו. במקרים אלו רצוי לא להתחיל בטיפולים כימותרפיים או אימונותרפיים, אלא ביולוגיים שכן היעילות איננה טובה והרעילות יכולה להיות גבוהה בהרבה, על אחת כמה וכמה במקרים שבהם מתחילים מטיפול אימונותרפי ולאחר מכן ממשיכים בטיפול ביולוגי. מסיבה זו לפני תחילת טיפול אימונותרפי נהוג להקפיד ולוודא שאין נוכחות של מוטציית EGFR.

• מוטציות EGFR נדירות: במקרה של מוטציות נדירות, כמו מוטציית exon 20 deletion ניתן לטפל גם כן בטיפול הביולוגי, אך הרגישות נמוכה יותר, ולכן כל מקרה נבדק לגופו וההחלטה הטיפולית מתקבלת על פי הנתונים העדכניים ביותר בספרות. ישנם מחקרים שבוחנים טיפולים ב-exon 20 deletion שאינם נמצאים בסל התרופות, ונראה שישנן תוצאות מעודדות למדי.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן